החומר של שולחן העבודה במעבדה צריך בדרך כלל להיות בעל המאפיינים הבאים:
1. עמידות בפני קורוזיה: מעבדות חשופות לרוב לריאגנטים ותמיסות כימיות שונות, ולכן החומר של שולחן הניתוחים צריך להיות בעל עמידות בפני קורוזיה חזקה ויכול לעמוד בשחיקה של חומרים חומציים ואלקליים.
2. עמידות בפני שחיקה: חלק מהפעולות החוזרות על עצמן מתבצעות במעבדה, כגון שימוש במיקרוסקופ לצורך התבוננות, שקילת ריאגנטים וכדומה. לכן, החומר של שולחן הניתוחים צריך להיות בעל עמידות בפני שחיקה טובה ויכול לעמוד בשימוש תכוף וחיכוך .
3. תכונות אנטיבקטריאליות: המעבדה היא סביבה סגורה יחסית המועדת להתרבות חיידקים ומיקרואורגניזמים. לכן, החומר של שולחן הניתוחים צריך להיות בעל תכונות אנטיבקטריאליות מסוימות כדי להפחית את הצמיחה והתפשטות של חיידקים.
4. בטיחות: פלטפורמת ההפעלה צריכה להיות מסוגלת לשאת את משקלם של מכשירים וריאגנטים ניסיוניים, ולכן היא צריכה להיות בעלת יציבות וחוזק מספקים כדי להבטיח את בטיחות הפעולות.
חומרי ספסל מעבדה נפוצים כוללים:
1. נירוסטה: לשולחן עבודה מנירוסטה יש עמידות מצוינת בפני קורוזיה, עמידות בפני שחיקה ותכונות אנטיבקטריאליות, וקל לניקוי וחיטוי. זהו חומר שולחן עבודה נפוץ במעבדה.
2. לוח עמיד לחומצה-אלקלי (למינציה עמידה בכימיקלים): לוח מסוג זה הוא בעל עמידות טובה בפני קורוזיה, יכול לעמוד בפני שחיקה של חומרים חומציים ואלקליים, והוא חסכוני יחסית ובמחיר סביר.
3. קרמיקה: לשולחן הניתוחים הקרמי יש משטח חלק, קל לניקוי ובעל עמידות מסוימת בפני קורוזיה ועמידות בפני שחיקה. זה מתאים לסביבות מעבדה עם דרישות היגיינה גבוהות.
4. חומרים לשיש בדרגת מעבדה: כגון שרף אפוקסי, פוליפרופילן וכו'. לחומרים אלו עמידות מצוינת בפני קורוזיה ועמידות בפני שחיקה, וקלים לניקוי וחיטוי. .
בבחירת החומר לשולחן עבודה במעבדה, יש לקחת בחשבון את הצרכים הספציפיים, התקציב ודרישות הבטיחות של המעבדה, ולוודא שהחומר הנבחר עומד בתקנים ובתקנות הרלוונטיים.